מילא ללמד פרצופים עייפים... משועממים.... חולמניים...
מילא ללמד ילדים שכל רצונם שתהיי חולה - או במקרה הטוב יהיה לך פנצ'ר בדרך לבית הספר
אבל ללמד מסכים שחורים... נו זו התנסות שעוד לא הצלחתי להתגבר עליה
לתת משימה ולראות אותם נעלמים מאחורי המסך השחור - ובכלל הם עסוקים בפיתרון בעיות ותיכנון אסטרטגי מתקדם ,יצירת אלטרנטיבות ופתרונו יצירתיים של מרוץ המכוניות הגדול
ועכשיו נישאלת השאלה - איך לוקחים את הכלי המלא בכל טוב הזה - בידע עולם רחב ואין ספור אפשרויות ומצמצמת את השימוש לצרכי השיעור בלבד.
במקום פרצופים - מסכים שחורים
תיקשורת ממוחשבת קוראים לזה
אני מול מסך
ומאחוריו
עולם חדש
שכל קשר בינו לבין השיעור מיקרי בהחלט...
עד הפעם הבאה
אני מזדהה איתך!!!
השבמחקאגב, את כותבת מקסים!!
מסכים שחורים.... אנחנו מכירות? תודה - מעריכה ומכבדת בחיוך מעל המסך.
השבמחקאני מוכרחה לומר שגם החיוך וההומור וגם זווית הראיה החדשה עשו לי את זה - מסכים שחורים, מרוצי מכוניות, תכנון אסטרטגי.
השבמחקאכן, קשה לעבוד רק במשימה עצמה בלי לפזול מעט לצדדים (או למשחקים) תוך כדי. השליטה בכיתה נעשית מורכבת יותר, אבל בעצם המחשב מעצים תופעות קיימות, שפשוט היו שקטות או בולטות פחות (לדו' תלמידים חולמים שלא נמצאים בשיעור או רק מקשיבים בכאילו, תלמידים שמקשקשים על ניירות תוך כדי דבור של המורים) אולי בעצם זה היה קיים שם כל הזמן רק לא היטבנו לראות?