חשיבה בכיתה

לאתגר אותם בקצב מהיר שלא יספיקו לסובב את הראש

לספק גירויים בקצב של פרסומת

ללמד

להורות

האם באמת כל החשיבה שאנו שמים כאן יוצרת את האתגר לדור שלנו ששום דבר כבר לא מדהים בעיניו

הכנסנו את כל המידע שבעולם ונתנו אותו להם בידיים - ומה עכשיו?

מה עושים עם כל המידע הזה - איך מלמדים אותם לאהוב ולרצות בו - הרי זה בדיוק מה שלא ניתן ללמד

אנחנו צריכים למצוא את הנקודה המסקרנת של כל אחד ולכוונו דרכה אל ה"אור" ועכשיו שאלת השאלות

איך ניגרום לאחרים להקשיב ולפרגן

לתת במה לחברים כי יש יותר בלמידת עמיתים מאשר בכל דבר - כך לדעתי

לגרום להם לחשוב... לגרום להם לשמוע ולא רק את עצמם - ניראה לי שהאתגר הזה חייב לבוא בד בבד

טכנולוגיה וערכים

ערכי אתיקה וכבוד גם בכיתה וגם ברשת

העולם החדש הווירטואלי שבו כל אחד מלך.

וזוהי נקודה חזקה למחשבה...

בית ספר בעידן חדש

האומנם??? נסו לחשוב על בית הספר כשאתם ישבתם מאחורי שולחן (עץ כנראה - אותו שייפנו נאמנה עם זכוכית שבורה) מול לוח ירוק ( עוד לא היה לוח לבן) וחוץ מזה - בערך אותו הדבר... מורה - שולחן - מחברת - דיון....

ומה השתנה???

אמרו חכמינו - ולא בכדי - שינוי הוא הדבר הקשה ביותר

אם משהו עובד - זה כניראה בסדר...

הביצה שלי - חמה נעימה ומוכרת - אני מכירה את התנינים - יודעת מתי הם עצבניים ומתי הדרך פנויה... האם באמת הגיע הזמן לעבור לבריכה החדשה ולראות שהחיים ממש טובים בבריכת הפארק ואם יש שם תנין לא מוכר??

באמת שינוי הוא דבר מורכב

החלטנו שעושים את זה! סימן קריאה!

כי באמת - אי אפשר להמשיך לעבוד בסביבה מיושנת כשהילדים כבר שולטים היטב בטכנולוגיות אחרות

חושבים מהר יותר

מציגים את התוצרים שלהם אחרת

בית הספר נוע ינוע עם הזמן והטכנולוגיה כפי שאמר דר' עוזי מלמד.

מהפכה מהירה וטוטלית שמחייבת את כולם ללמוד לשנות לולהתפתח - ואגב כך לראות שהבריכה החדשה דווקא נקייה

תורמת לאיכות הסביבה ובכלל - משתפת בניגוד לבידוד שבו שהו משתמשי המחשב בתחילה - היום זוהי החצר החדשה

כולם שותפים

אז אם שם נימצאים הילדים - בואו נצא לחצר שלהם ללמדם.

המידע כבר כאן - בואו נלמדם להוציא את העיקר , את המדהים והמעניין .

נלמדם את האידאולוגיה של העולם החדש.

ואולי נכון יהיה לכתוב - בואו ניבנה אידאולוגיה אידאלית חדשה לעולם בית הספר המתוקשב.

ללמד מול מסך.....

מילא ללמד פרצופים עייפים... משועממים.... חולמניים...
מילא ללמד ילדים שכל רצונם שתהיי חולה - או במקרה הטוב יהיה לך פנצ'ר בדרך לבית הספר

אבל ללמד מסכים שחורים... נו זו התנסות שעוד לא הצלחתי להתגבר עליה
לתת משימה ולראות אותם נעלמים מאחורי המסך השחור - ובכלל הם עסוקים בפיתרון בעיות ותיכנון אסטרטגי מתקדם ,יצירת אלטרנטיבות ופתרונו יצירתיים של מרוץ המכוניות הגדול

ועכשיו נישאלת השאלה - איך לוקחים את הכלי המלא בכל טוב הזה - בידע עולם רחב ואין ספור אפשרויות ומצמצמת את השימוש לצרכי השיעור בלבד.

במקום פרצופים - מסכים שחורים

תיקשורת ממוחשבת קוראים לזה
אני מול מסך
ומאחוריו
עולם חדש

שכל קשר בינו לבין השיעור מיקרי בהחלט...

עד הפעם הבאה